טובי נ' יו"ר הוועדה המחוזית לתכנו

החלטה

המסגרת העובדתית

1.בתאריך 16.5.10 הוגשה בקשה במעמד צד אחד לעיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי בהתאם לסמכות המוקנית לביהמ"ש מכוח הוראת סעיף 238א (ז)(1) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 ולעכב את ביצועו של צו ההריסה המנהלי שהוצא על ידי המשיב ביום 9.5.10 ואשר הומצא למבקש ביום 12.5.10.

לטענת המבקש, נשוא צו ההריסה הינם שני מבנים שנבנו במקור בשנת 1965 הממוקמים בחלקה המצויה בבעלותו של המבקש, אשר נרכשה על ידיו בשנת 2009, ולאחר שהסתבר לו כי שיפוץ המבנים המקוריים דורש היתר בנייה, ולאחר שנמסר לו כי אין מניעה לקבלת היתר בניה למבנים המשופצים הוא פועל לקבלת היתר בנייה כאמור.

המבקש מתחייב שלא להמשיך בביצוע העבודות להשלים את שיפוץ המבנים עד קבלת היתר הבניה.

2.לבקשתו ולבקשה המתוקנת שהגיש צירף המבקש תצהירים שלו ושל אחרים, לרבות העתק מצו ההריסה המנהלי שהוצא בתאריך 9.5.10 המתייחס למבנים שהוקמו על המקרקעין גוש 12226 חלקה 90 בישוב עין עירון, אישור מטעם גבים, אדריכלים לפיו בתאריך 25.4.10 הוגשו תוכניות לועדה המקומית לתכנון ובניה מנשה אלונה, תצלום אוויר ואישור כי שני המבנים קיימים מלפני שנת 1965 ללא שינוי בגודל המבנה.

3.בתאריך 27.5.10 התקיים דיון בפניי בו נחקרו המבקש ועד מטעמו, וזאת מטעם המבקש, ונחקר עובד משרד הפנים ביחידה לפיקוח על הבניה אשר ביצע פעולות בקשר לשני המבנים – מטעם המשיבה.

ביהמ"ש לא נעתר לבקשה לצאת לביקור במקום.

העד אלכס טיגנר, ציין כי הוא חברו של המבקש וליווה כחבר את המעבר שלו לישוב עין עירון. לטענתו, ביום 7.2.10 ביקר בבית המבקש, שם ביצע בן אחותו עבודות נפחות בביתו של המבקש ועל פי צילום שצילם בן אחותו, רואים את הסוכך ואת המבנה המדובר בתאריך הנ"ל, בו הותקן הסוכך כאמור.

המבקש חזר על האמור בתצהירו, ואישר כי חתם על צו מנהלי להפסקת בנייה שהוצא על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה מנשה אלונה, בתאריך 23.6.09 (מוצג ת/1). המבקש אישר כי לא ביקש לבטל את צו ההפסקה האמור. המבקש אישר כי המבנים נשוא הבקשה הם אלה הנראים בסט התמונות שצולמו ביום 25.4.10 (מוצג ת/2 הכולל 5 עמודים), אישר כי אין למבנים האמורים היתר בנייה, ואישר כי הכין בקשה להיתר בנייה ביום 25.4.10 – המועד בו ביקר המפקח במקום.

המבקש אף סימן את מקומם של המבנים על המפה מצבית אשר צורפה לבקשה להיתר בניה (התשריט סומן מוצג ת/3), אך הוסיף כי המפה המצבית הודפסה לפני המצב הקיים, דהיינו 5 חודשים עובר לתאריך ההגשה.

המבקש אישר כי במקום בו נמצא המבנה הראשון מופיעות המילים "רצפת בטון" ובמקום בו נמצא המבנה השני מופיעות המילים "מחסן בבנייה".

המבקש אישר כי קיבל את תשובת הוועדה המקומית לתכנון ובניה מנשה אלונה מיום 17.5.10 (מוצג ת/4).

המבקש אישר עוד כי מדובר באדמת מנהל וכי לא קיבל את אישור בעל הקרקע – מנהל מקרקעי ישראל – לבצע את הבניה. לדבריו, מרגע שקיבל את צו ההפסקה בשנת 2009 הפסיק את הבניה וניגש לאדריכל שיפנה לטפל בבניה בצורה מסודרת וחוקית אך המשיך לבנות, לאחר שבדצמבר 2009 התקשר אליו האדריכל והודיע לו שאחרי ישיבה עם מהנדסת הוועדה, יש לו אישור – לא בכתב – להמשיך ולשפץ את המבנים וכך עשה.

המבקש אישר כי הייתה זו טעות והוא לוקח אחריות מלאה, אך עשה זאת בעקבות "עצת אחיתופל".

המבקש אישר עוד כי בשבוע השני לחודש מאי הוסיף בניית גדרות.

כשהוצגו למבקש תמונות נוספות של המבנים במועד הנפקת הצו – 12.5.10 (מוצג ת/5) ציין כי הוא מאשר שאלו המבנים, זו הדבקת הצו על המבנים וציין עוד כי המבנה הגדול מחובר לחשמל מחודש פברואר.

כן הוגשה בהסכמה החלטת כב' השופטת אסיף לגבי בקשה למתן צו הפסקת עבודה ואיסור שימוש במעמד צד אחד (מוצג ת/6), בקשה שהוגשה על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה מנשה אלונה, במסגרת תיק 21222-05-10 בבית המשפט השלום בחדרה.

4.מטעם המשיבה העיד ניסטל אהרון, עובד משרד הפנים ביחידה לפיקוח על הבניה – ראש ענף קיבוצים, מושבים של המחוז.

לדבריו, כאשר איתרו את המבנים, בנייתם טרם הסתיימה, הם הוציאו צו הפסקת עבודה מנהלי, ופנו לוועדה המקומית בדרישה להוצאת צו הריסה מנהלי (מוצג נ/1).